פעמים רבות נשאלת השאלה מה יותר "קשה", או מה משבש יותר את השינה של ילדים ומבוגרים. האם זה שאנחנו לא ישנים מספיק או זה שמתעוררים בלילה.
למרות ששאלה זו נשאלת רבות ולמרות השכיחות הגבוהה בחיי היומיום, התעוררויות לילה חוזרות של והשלכותיהן הקוגניטיביות והרגשיות קיבלו פחות תשומת לב מחקרית בהשוואה לסוגים אחרים של הפרעות שינה.
מיכל קהן, פרופ' שדה (ז"ל) ושותפים בדקו את שאלה זו במחקר. המטרה שלהם הייתה להשוות את ההשפעות של לילה אחד של התעוררויות לילה יזומות (של ~ 15 דק ', שכל אחת מהן מחייבת תגובה) לבין הגבלת שינה על קשב ומצב רוח בקרב מבוגרים צעירים.
גברים ונשים בשנות ה 20 לחייהם עברו הערכה ביתיות של קשב ודיווח עצמי של מצב רוח בשני זמנים: לאחר לילה רגיל של שינה, ולאחר לילה של הגבלת שינה (4 שעות במיטה)או לאחר לילה של יקיצות יזומות (ארבע יקיצות ממושכות לאורך 8 שעות במיטה). הערכת השינה נעשתה באמצעות אקטגרף (מעין שעון יד שמודד את התנועות ומייצג שינה וקשיי שינה) יומני שינה. יכולת קשב נמדדה במשימה במחשב ומצב הרוח נמדד על ידי שאלון דיווח עצמי).
נתוני האקטיגרף הראו כי גם במצב של חסך שינה וגם במצב של יקיצות היתה ירידה במצב הרוח ופגיעה בקשב יחסית למצב של לילה "רגיל". לא היה הבדל במדדים אלה בין מצב של יקיצות מרובות בשינה לבין הגבלת זמן השינה.
המסקנה לפי מחקר זה הייתה כי בדומה להגבלת השינה, לילה אחד של התעוררויות לילה חוזרות ונשנות יכול להשפיע לרעה על מצב הרוח ועל היכולת הקשבית.
חשוב לציין כי מחקרים קודמים מראים כי לשינה משובשת יש השפעה לרעה על מגוון תחומים בתפקוד של ילדים ומבוגרים. גם על מצב הרוח, גם על קשב וגם בהקשר ההתנהגותי. למעשה יש ילדים שמקבלים אבחנה של הפרעת התנהגות או של הפרעת קשב למרות שבעצם מודבר בהפרעת שינה שיכולה להוביל לסימנים הדומים להפרעות אלה. כך שאם תטופל בעיית השינה סימנים אלה יפחות באופן משמעותי.
כדאי לעשות הערכה של השינה ובעיות שינה בכל מצב בו יש תלונה על קשיים אלו שהוזכרו.