או סי די – הפרעה טורדנית-כפייתית

או סי די (OCD, הפרעה טורדנית-כפייתית) היא הפרעת חרדה שבה מחשבות לא רצויות וחוזרות (אובססיות) גורמות למצוקה, והאדם מנסה להרגיע אותה באמצעות פעולות או טקסים חוזרים (קומפולסיות). במדריך זה: מה זה או סי די, מהן אובססיות, מהן קומפולסיות, ואיך מטפלים. למידע ממוקד לפי גיל: OCD אצל ילדים ובני נוער | טיפול ב-OCD במבוגרים.

או סי די או הפרעה טורדנית-כפייתית – מה זה?

הפרעה טורדנית-כפייתית (או סי די) היא הפרעה הקשורה לחרדות, הגורמת למחשבות אובססיביות המתעוררות לעיתים קרובות. מחשבות אלה בלתי רצויות, פולשניות, חוזרות על עצמן ופעמים רבות מלוות בדחפים לפעולות כפייתיות בעלות אופי מחזורי.

האו סי די מתבטא בלא מעט צורות, ופעמים רבות אנשים מופתעים לגלות שמדובר בתופעה נרחבת בהרבה מאשר התסמינים הידועים כמו הצורך לשטוף ידיים בצורה מוגזמת או בדיקה חוזרת ונשנית של מתגי החשמל. מדריך זה נועד להעניק תובנות מעמיקות יותר בדבר ההפרעה והצורות השונות שבהן היא עשויה לבוא לידי ביטוי.

על מי משפיע או סי די?

ההפרעה הטורדנית-כפייתית מופיעה אצל כ-12 איש מתוך כל 1,000 (כ-1.2% מכלל האוכלוסייה), החל מילדים רכים ועד לאנשים מבוגרים, ללא הבדלי מין או רקע חברתי ותרבותי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדרג אותה בעשירייה הראשונה של ההפרעות המשביתות פעילות והתנהלות יומיומית, הגורמות לפגיעה בפרנסה ולירידה משמעותית באיכות החיים.

עובדה מדאיגה לא פחות: הסובלים מאו סי די לא תמיד מאובחנים באופן מיידי, ולעיתים זה לוקח שנים ארוכות ומייסרות. הדבר נובע בחלקו מחוסר הבנה של המצב, הן בקרב הסובלים והן בקרב אנשי המקצוע, ולאור תחושת המבוכה ולעיתים אפילו הבושה שחשים הסובלים. זו הסיבה לכך שאו סי די נקרא פעמים רבות "המחלה הסודית". אין זו תופעה נדירה שלאנשים נדרשות 10–15 שנים עד שהם פונים לבקשת עזרה.

אובססיות – מה זה מחשבות טורדניות?

האובססיות שחווים אנשים עם או סי די עוטות על עצמן צורה של מחשבות בלתי נשלטות, תמונות, דחפים, דאגות, פחדים וספקות. תחושות אלה פולשניות ביותר ומטרידות מאוד מעצם טבען, ומפריעות מאוד לתפקוד היומיומי. הופעתן של מחשבות אובססיביות גורמת בדרך כלל לתחושה שניתן לתאר אותה כחרדה, אם כי חלק מהמטופלים מדווחים כי אינם חשים חרדה אלא תחושה כללית של אי-נוחות ולחץ.

לרוב, אנשים הסובלים מאו סי די מבינים שהמחשבות האובססיביות שלהם אינן הגיוניות, אך הם מאמינים שהדרך היחידה להקל על החרדה היא באמצעות ההתנהגויות הקומפולסיביות. נראה להם שזה עוזר למנוע נזק שעשוי להיגרם להם, או לעיתים קרובות לאדם קרוב אליהם. המילה אובססיה מקורה בביטוי הלטיני "אובסידרה" (Obsidere), שמשמעותו "להטיל מצור". האדם הסובל מאו סי די אינו מעוניין במחשבות האובססיביות וישקיע מאמצים רבים כדי להתנגד להן, אך הן חוזרות תוך פרק זמן קצר ורודפות אותו שעות ארוכות או אפילו ימים שלמים, מה שגורם לתשישות פיזית ונפשית.

דוגמאות שכיחות לאובססיות:

  • הדאגה שאתם, מישהו אחר או משהו מזוהם.
  • פחד להידבק במחלה (למשל מחלה שמתפרסמת באמצעי התקשורת).
  • פחד לפגוע פיזית או מינית בעצמכם או באחרים, ומחשבות אלימות וטורדניות.
  • מחשבות ודחפים מיניים לא רצויים ולא נעימים, כולל פחד מהתנהגות לא הולמת כלפי ילדים.
  • פחד מפני תאונה בעת נהיגה.
  • תחושה לא נעימה שאתם עומדים לצרוח בגסות בפומבי.
  • דאגה לכך שהכול צריך להיות מאורגן באופן סימטרי או בזוויות של 90 מעלות, כדי שהכול ירגיש "נכון".
  • דאגה מכך שמשהו נורא יקרה אם לא תבדקו שוב ושוב.

קומפולסיות – מה זה טקסים כפייתיים?

קומפולסיות יכולות להתבטא כהתנהגויות פיזיות חוזרות ונשנות, או כטקסים מנטליים שמבוצעים שוב ושוב בניסיון להקל על החרדה הנגרמת עקב המחשבות האובססיביות. גם הימנעות ממקומות או ממצבים שמפעילים מחשבות אובססיביות נחשבת לחלק מן הקומפולסיות.

למרבה הצער, כל הקלה שנגרמת עקב ההתנהגות הקומפולסיבית מספקת רק הפוגה קצרה ביותר, ופעמים רבות רק מעצימה את האובססיה הראשונית, מה שיוצר מעגל של התדרדרות. ברוב המקרים הסובלים מודעים לכך שההתנהגות הכפייתית חסרת טעם ולעיתים כלל לא הגיונית, אך בכל זאת מרגישים מחויבים להמשיך בה כדי למנוע פגיעה בעצמם או ביקיריהם. לדוגמה: אנשים ללא ההפרעה ישטפו ידיים כשהן מלוכלכות באופן גלוי לעין; אדם הסובל מאו סי די "ירגיש" כל הזמן שהידיים שלו מלוכלכות, ולכן ימשיך לשטוף אותן פעם אחר פעם עד ש"ירגיש" שהן נקיות.

דוגמאות לקומפולסיות (בסוגריים המחשבה האובססיבית שעשויה לעורר אותן):

  • שטיפה מוגזמת של הידיים או הגוף (המחשבה על זיהום בחומרים כימיים או נוזלי גוף).
  • שטיפה מוגזמת של בגדים או חדרים בבית (המחשבה על חיידקים ומזהמים).
  • סידור ויישור חפצים עד שהם "מרגישים נכון" (המחשבה שמשהו רע יקרה אם הדברים אינם מסודרים כראוי).
  • טקסים מנטליים: ביטוי מסוים, או ספירה עד מספר ספציפי, כדי "לנטרל" את המחשבה (מחשבה שמשהו רע יקרה אם הטקס לא יבוצע).
  • פתיחה וסגירה חוזרת של מכתבים או ברכות שנכתבו, עד מאות פעמים (פחד לכתוב משהו פוגעני).
  • בדיקה חוזרת ונשנית של מתגי אור, ברזים, מנעולים (למנוע הצפה, פריצה, נזילת גז).
  • הימנעות ממקומות, אנשים או מצבים ספציפיים (פחד לפגוע במישהו או להידבק).
  • אמירת מילים ספציפיות בקול או בשקט כתגובה למילים אחרות (כדי למנוע אסון).
  • הימנעות מסכיני מטבח וכלים אחרים, למשל נעילתם במגירה (המחשבה על פגיעה במישהו).
  • צורך קבוע בקבלת "הרגעה" מבני משפחה – תופעה שהיא בעצמה קומפולסיה נוספת.

קומפולסיה יכולה להיות גלויה (אנשים אחרים יכולים לראותה, כגון בדיקה שהדלת נעולה) או סמויה (פעילות מנטלית בלתי נראית, כגון חזרה על משפט בראש, ספירה בלב, או החלפה של דימוי מפחיד בדימוי "מנטרל").

איך מטפלים באו סי די?

הטיפול המבוסס ביותר באו סי די הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הכולל חשיפה ומניעת תגובה (ERP): לומדים בהדרגה להישאר עם המחשבה והחרדה בלי לבצע את הטקס, עד שהחרדה יורדת מעצמה. במקרים מסוימים משולב גם טיפול תרופתי (SSRI). פירוט מלא על הטיפול לפי גיל:

חלק מהתוכן בעמוד זה מתורגם מחומרי ההסברה של ארגון OCD-UK ומופץ באישורם.