שינה, כדי שתגיע, דורשת מאיתנו לא לעשות שום דבר. בניגוד להרבה דברים אחרים בחיים.אצל רובנו, רוב הזמן, אנחנו נכסים למיטה, בסופו של דבר עוצמים עיניים והשינה מגיעה, בלי מאמץ מיוחד. חלק מאיתנו מתאמצים בצורה מאוד מאסיבית כדי לנסות להביא את השינה. "דורשים" מעצמנו להרדם, עושים נשימות מיוחדות, שומעים מוזיקה מיוחדת, שמים ריחות מסויימים. חלק אף מסדרים את החדר בצורה מאוד מיוחדת. אם אנחנו נרדמים בסוף אז מתפתחת אמונה כי רק בזכות התנהגויות אלו השינה המיוחלת הגיעה. אבל לאמיתו של דבר, אנחנו בונים לעצמנו תלות לאורך זמן.
למעשה, כשאני מתאמץ להשיג משהו שאין לי שום שליטה עליו אז דווקא אני מרחיק אותו ממני. כשאני מתאמץ מאוד להרדם, וזה לא קורה יש פער בין מה שנאי רוצה שיקרה לבין מה שקורה באמת. אז אני יותר בלחץ, הגוף יותר מעורר והמחשבות רצות. השינה רק מתרחקת ממני. לכן, באופן פרדוקסלי, הדבר הנכון הוא לנסות לאמץ גישה של "אף אחד לא הבטיח לי שאני ארדם היום". לא לנסות בכוח "להכריח" את עצמי להרדם.
בסופו של דבר אימוץ של גישה כזו ושינוי התנהגויות אחרות שאינן מקדמות את השינה, אלא מרחיקות אותה, יוכל להוביל להרדמות מהירה וטובה וכן לפחות יקיצות במהלך הלילה.
האם צריך להתאמץ כדי לישון?
השארת תגובה