בקצרה: הפרעת פאניקה מתאפיינת בהתקפי חרדה פתאומיים ועזים – דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת ותחושת אימה – ובחשש מתמשך מהתקף נוסף, ולעיתים באגורפוביה. הטיפול היעיל ביותר הוא CBT, ורוב המטופלים משתפרים משמעותית.
נכתב על ידי ד"ר יונתן קושניר – פסיכולוג קליני, מומחה-מדריך בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).
ד"ר קושניר עבד ביחידה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה, פרסם מחקרים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, והיה מרצה בכיר לפסיכולוגיה. מטפל במבוגרים, מתבגרים וילדים בקליניקות ברמת השרון וקדימה.
הפרעת פאניקה ואגורפוביה
הפרעת פאניקה מוגדרת כעליה פתאומית בחרדה המלווה בארבעה או יותר סימפטומים כמו דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת ועוד. אדם יסבול מ”הפרעת פאניקה” כשיש לו התקפי פאניקה חוזרים ונשנים, חלקם אינם צפויים. אגורפוביה מוגדרת כחרדה מהמצאות במקומות או מצבים מהם יהיה קשה “לברוח” או שיהיה מביך במקרה של התקף חרדה או סימפטומים הדומים להתקף חרדה.
מודל קוגניטיבי
לפי המודל של קלארק, לאנשים הסובלים מהתקפי חרדה יש נטייה לפרש בצורה מוטעית תחושות גופניות (במיוחד של חרדה) כמבשרים על סכנה גופנית או מנטאלית מיידית. התנהגויות בטחון וקשב סלקטיבי משמרים את הבעיה. התפקיד של טיפול קוגניטיבי בהפרעות פאניקה הוא להוריד את נטייה זה לפירוש מוטעה ובד”כ מצליח בכך וכן להפחתה דרמטית של סימפטומי החרדה.
קוגניציות עיקריות בהפרעת פאניקה
מספר הדברים הפיזיים והמנטאליים הקטסטרופליים מהם חושש אדם הסובל מהפרעת פאניקה הינם רבים, ובד”כ נחווים ככאלו שעומדים להתרחש מיד. אנשים אלו יכולים לחושש מלהתעלף, ליפול, להקיא, מהתקף לב, להתשתגע, משבץ מוחי, להיות משותקים, לא להיות מסוגלים ללכת כשורה, להחנק,או למות. יכולה גם גם להיות חפיפה עם חרדת בריאות, למשל סחרחורת או ראיה מטושטשת יכולה להתפס כסימפטומים ראשוניים של גידול מוחי, פרשנות זו יכולה להגביר את החרדה ואת הסימנים שלה וכך להוביל להתקף חרדה מלא.
התנהגויות בטחון
התנהגויות ביטחון הינן התנהגויות אותן עושה האדם כדי לוודא שהקטסטרופה לא תתרחש. אלו כוללים הימנעות מסיטואציות מסוימות ומגוון רחב של התנהגויות נוספות ש”ימנעו” את הדבר ממנו חושש. למשל לאחוז בחפצים או אנשים אחרים, שינויים מכוונים בנשימה, הסחה, השארות במרחק קרוב ל”מקום בטוח” וכו. סלקובסקיס הראה שיש קשר הגיוני בית התנהגויות אלו לבין החשש עצמו. למשל אדם החושש מהתקף לב יאט את הליכתו, ואדם החושש כי הוא יהפוך למשותק בגלל הפחד דווקא יגביר את קצב הליכתו או תנועתו. אנשים אשר חוששים שהם “משתגעים” ישתמשו בהסחה כדי לנסות לשלוט על מחשבותיהם וינסו לשלוט בצורה הדוקה על התנהגותם.
טריגרים להתקפי חרדה
מגוון רחב של דברים יכול לעורר התקפי חרדה. אנשים עם התקפי חרדה מנטרים ובודקים את גופם ותחושותיהם, הם שמים לב באופן מיידי לשינויים פיזיולוגיים (נורמאליים), אותם הם מפרשיפ כסימנים לסכנה מיידית. אלו יכולים לכלול חום, דפיקות לב או החסרת פעימה, סחרחורת, טשטוש ראיה, הרגשת חולשה, רצף מהיר של משחבות, דה-ראליזציה ועוד.
הגורמים לטריגרים אלו גם הם יכולים להיות מגוונים מאוד ויכולים לכלול תשישות פיזיות, שתית קפה מרובה, יום חם, סיוט, רגשות כמו כעס והתרגשות ועוד.
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה בדרך כלל מזהים במהירות את הסימפטומים הראשוניים כך גם הפרוש המוטעה לגבי משמעותם המסוכנת של סימנים אלו נעשה באופן מהיר, כך שנראה לאדם כי ההתקף כאילו בא משום מקום
טיפול בהפרעת פאניקה
מטרת הטיפול היא לעזור בשינוי המשמעות הקטסטרופאלית של הסימנים הגופניים מהם האדם חושש ומהם הוא מנסה להשמר ו”להגן על עצמו” על ידי שימוש בהימנעויות נרחבות והתנהגויות בטחון הגורמים בסופו של דבר להחמרה של הסימפטומים. טיפול זה נמצא כיעיל ביותר לאנשים הסובלים מהפרעת פאניקה.
“התקף פאניקה מבהיל אך אינו מסוכן. כשמבינים את המנגנון ומפסיקים להימנע – ההתקפים נחלשים והשליטה חוזרת.” – ד"ר יונתן קושניר
שאלות נפוצות על הפרעת פאניקה
מהו התקף פאניקה?
התקף פאניקה הוא גל פתאומי של חרדה עזה עם תסמינים גופניים – דפיקות לב, קוצר נשימה, רעד, סחרחורת, הזעה ותחושת אימה או אובדן שליטה – שמגיע לשיא תוך דקות.
מהי אגורפוביה?
אגורפוביה היא פחד והימנעות ממצבים או מקומות שבהם קשה להימלט או לקבל עזרה בזמן התקף, כמו תחבורה ציבורית, מקומות הומים או שהייה לבד מחוץ לבית.
האם התקף פאניקה מסוכן?
למרות התחושה המבהילה, התקף פאניקה אינו מסוכן פיזית ואינו גורם נזק. מדובר בתגובת סכנה של הגוף שמופעלת בטעות וחולפת מעצמה.
איך מטפלים בהפרעת פאניקה?
הטיפול היעיל ביותר הוא CBT: הבנת מנגנון הפאניקה, שינוי הפירוש הקטסטרופלי של תחושות הגוף, וחשיפה הדרגתית לתחושות ולמצבים הנמנעים.
האם CBT יעיל להתקפי פאניקה?
כן. CBT הוא הטיפול המבוסס-מחקר היעיל ביותר להפרעת פאניקה, ורוב המטופלים חווים ירידה משמעותית בהתקפים ובהימנעות.