הפרעות ובעיות שינה אצל ילדים עם הפרעות חרדה
השכיחות של בעיות שינה, הפוגעות בתפקוד היום יומי של ילדים וגורמות למצוקה הורית, גבוהה ביותר בקרב ילדים עם הפרעות חרדה, ובפרט בקרב ילדים הסובלים מחרדת נטישה, מ-OCD, מפחדי לילה, מ-PTSD ומחרדה מוכללת. סוגי הפרעות השינה משתנים בהתאם לסוג הפרעת החרדה. מחקרים מראים כי אסטרטגיות הוריות לא יעילות תורמות להימשכותן ואף להתגברותן של הפרעות החרדה והפרעות השינה.
גוף ראיות נרחב מצביע על כך כי השכיחות של בעיות שינה בילדים עם הפרעות חרדה היא מהגבוהות ביותר בין שכיחותן בקרב בעלי פסיכופתולוגיות אחרות בילדות. חלק מהמחקרים מראים כי ל כ-90% מהילדים המאובחנים עם הפרעת חרדה ישנן גם בעיות שינה. מחקרים אחרים מראים כי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה, בעיות השינה נפוצות ומגוונות יותר מאשר אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). זאת ועוד: אחוז הילדים הסובלים מאינסומניה (Insomnia, נדודי שינה), אשר סובלים בנוסף מהפרעת חרדה הוא גבוה ביותר. קושי בהירדמות, יקיצות ליליות, סיוטים והתנגדות לשינה הן בין בעיות השינה המדווחות ביותר בקרב ילדים עם הפרעות חרדה.בעיות שינה בקרב ילדים עלולות להיות כרוניות וקשורות לפגיעה בתפקוד היום יומי ולמצוקה הורית.
חשוב לציין כי הדיווחים על בעיות השינה של ילדים ומתבגרים עם הפרעות חרדה ותיאורן יכולים להשתנות לפי מוסר המידע. באופן כללי, הערכה של בעיות והפרעות שינה ואבחונן מבוססים לרוב על דיווחי ההורים. אף שדיווחים אלו יכולים להיות מבוססים על תפישה ריאלית של מאפייני השינה של הילד, מחקרים קודמים מצביעים על כך כי תפישות ההורים לגבי השינה של ילדיהם יכולה להיות מוטות ומושפעות ממגוון רחב של גורמים, קוגניטיביים ותרבותיים, ומעמדותיהם לגבי השינה. מחקרים קודמים הראו כי ילדים ונערים הסובלים מהפרעות חרדה מדווחים על פחות בעיות שינה יחסית לדיווחי הוריהם, בניגוד לאוכלוסיות של ילדים שאינן קליניות, בהן ההורים נותנים הערכת חסר לבעיות השינה של ילדיהם. בנוסף נמצא שכאשר שמשווים דיווחי שינה של ילדים הסובלים מהפרעות חדרה למדדי שינה אוביקטיביים, נראה כי הילדים נותנים דיווח חסר של הפרעות השינה שלהם.
הסבר אפשרי לכך הוא שלהורים לילדים עם הפרעות חרדה ישנה מודעות גדולה יותר לתמונת השינה שלהם, בשל המעורבות הרבה שלהם במהלך הלילה. על מנת להתמודד עם הפחדים, החרדות וההתנהגויות ההימנעותיות של ילדיהם במהלך הלילה, הורים לילדים עם הפרעות חרדה מאמצים במקרים רבים אסטרטגיות התמודדות לא יעילות כגון דחייה של זמן השינה ושינה משותפת אשר תורמות לעלייה בפחדים, בחרדות ובבעיות השינה.
עדויות מראות כי סוגי בעיות והפרעות השינה משתנות בהתאם להפרעות החרדה השונות:
א) חרדת נטישה (SAD) – הפרעת חרדה זו מאופיינת בחרדה מוגזמת ולא מותאמת סביב היפרדות מדמויות היקשרות משמעותיות. שני סימפטומים הקשורים לשינה רלוונטיים לאבחנה של חרדת נטישה, סירוב תמידי לישון לבד וסיוטים חוזרים הקשורים לפרידה. באופן כללי, סרבנות לישון לבד היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפנייה לטיפול בהפרעות חרדה. בעיות השינה הנפוצות ביותר בקרב ילדים הסובלים מחרדת נטישה כוללות אינסומניה, סרבנות לישון לבד וסיוטים. מחקר שהתבסס על דיווחים של הורים וקלינאים הראה כי לכ-97% מהילדים שסובלים מחרדת נטישה הייתה לפחות בעית שינה אחת. בהתבסס על דיווחי ילדים, 60% מהילדים המאובחנים עם חרדת נטישה מדווחים על קושי בשינה. עדויות נוספות מראות כי פארסומניות (הפרעות שינה כגון ביעותי לילה והליכה בשינה) נפוצות בקרב ילדים עם חרדת נטישה.
ב) הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) – למרות שקיומן של בעיות שינה אינן כלולות באבחנה של הפרעה טורדנית כפייתית, ילדים המאובחנים עם הפרעה זו מדווחים רבות על קשיים ובעיות שינה. במחקר נמצא כי 92% מהילדים שסבלו מהפרעה טורדנית כפייתית סבלו גם מלפחות בעיית שינה אחת. במחקר זה נמצא גם כי חומרת ההפרעה הטורדנית כפייתית הייתה קשורה לשינה מופחתת. מחקרים אחרים הראו שכיחות נמוכה יותר של בעיות שינה עם חשיבות קלינית בקרב אוכלוסייה זו. במחקר בו נבחנה שינת ילדים גם עם מכשור שינה (אקטיגרף), נמצא כי לילדים שסבלו מהפרעה טורדנית כפייתית הייתה שינה משובשת יותר יחסית לילדי קבוצת הביקורת. המחקר הראה כי לילדים אלו היו יקיצות ליליות ארוכות יותר ופחות זמן שינה יחסית לילדי הביקורת. ממצא מעניין נוסף הראה כי ככל שזמן השינה היה נמוך יותר כך גברה חומרת הקומפולסיות.
ג) פחדי לילה – פחדי לילה אינם מהווים אבחנה פורמאלית. תופעה זו מתבטאת בדרך ככל כחלק מהפרעות פורמאליות אחרות כגון הפרעות חרדה ואינסומניה התנהגותית. למשל, מחקר מצא כי פחדי לילה היו קשורים לאבחנה של לפחות הפרעת חרדה אחרת ביותר מ-10% מהנבדקים. פחדי לילה מתונים ומוגבלים בזמן הינם תופעה נפוצה כחלק מההתפתחות הנורמאלית של ילדים, אולם עבור הרבה ילדים תופעה זו יכולה להימשך ולעורר חרדה ומצוקה אצל הילד ומשפחתו. הפרעות שינה הן חלק אינטגרלי מהתמונה הקלינית אצל ילדים הסובלים מפחדי לילה. לילדים אלו יש קושי ללכת לישון ולהירדם; הם מתעוררים הרבה בלילה ומתקשים להירדם שוב לאחר היקיצות. במחקר שבחן את השינה של ילדי גן הסובלים מפחדי לילה משמעותיים, בו נעשה שימוש באקטיגרף, נמצא כי שנתם של הילדים עם פחדי הלילה הייתה משובשת יחסית לילדי קבוצת הביקורת. לפי מדדי האקטיגרף, לילדים אלו היו יותר יקיצות ליליות, אפיזודות שינה קצרות יותר של שינה רציפה, זמן שינה כללי קצר יותר, וזמן שינה נטו (ללא יקיצות) קצר יותר. דיווחי ההורים הצביעו על תוצאות דומות. בנוסף, נמצא כי איכות השינה הייתה משובשת יותר ככל שנוכחות ההורים גברה במהלך הלילה ככלי להתמודד עם פחדי הלילה.
ד) הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) – הפרעה זו מאופיינת בסימפטומים מעוררי מצוקה הכוללים חוויה מחדש של אירוע הטראומה, הימנעות מסיטואציות, מקומות ואנשים המזכירים את הטראומה, וסימפטומים של עוררות יתר. בעיות שינה, הכוללות סיוטים וקושי להירדם ולשמור על רצף השינה, הן בין המאפיינים המרכזיים של הפרעת דחק פוסט טראומתית. המחקר בתחום זה בקרב ילדים מועט, אולם נראה כי סיוטים וביעותי לילה נפוצים לאחר אירוע טראומתי. במחקר אורך שנבדקיו כללו ילדים שנחשפו להוריקן, קיומן של בעיות שינה שנתיים לאחר האירוע ניבא את שימורם של סימפטומים טראומתיים קיימים ואת התהוותם של סימפטומים חדשים לאחר שישה חודשים. במחקר בו נעשה שימוש באקטיגרף, נמצא כי לילדים שעברו התעללות הייתה שינה משובשת יחסית לילדי קבוצת ביקורת ולילדים הסובלים מדיכאון מחקרים אחרים הראו כי לטראומה בילדות המוקדמת יש השפעה שלילית על השינה, שיכולה להימשך גם בבגרות. באופן כללי המחקר מצביע על כך כי חשיפה לטראומה, יותר מאשר עצם האבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומתית, קשורה לקיומן של הפרעות שינה.
ה) הפרעת חרדה כללית/מוכללת (GAD) – הפרעה זו היא אחת מהאבחנות הנפוצות בילדים ומתבגרים. קריטריונים אבחנתיים (קושי בהירדמות או שמירה על שינה, ומידע מחקרי מצביעים על כך כי לבעיות שינה תפקיד מרכזי בהפרעת חרדה כללית אצל ילדים. מבין הסימנים הקליניים של הפרעה זו, בעיות שינה הן מהבולטות ביותר, ומחקרים מראים כי ל-90% מהילדים עם הפרעה זו יש בעיה להירדם. שתי בעיות שינה נפוצות נוספות הקשורות להפרעה זו הן סיוטים ועייפות במהלך היום. רוב המחקרים מבוססים על דיווחי הורים, אולם מחקר מצא כי 87% מהמתבגרים עם הפרעת חרדה כללית דיווחו הם עצמם על קושי להירדם ועל קושי להתעורר בבוקר – אחוז גבוה יותר מאשר ילדים עם הפרעות חרדה אחרות.
לסיכום, השכיחות של בעיות שינה בילדים עם הפרעות חרדה היא מהגבוהות ביותר בין בקרב בעלי פסיכופתולוגיות אחרות בילדות. ילדים אלו מפגינים קושי להירדם, קושי לשמור על שינה רציפה, קושי בהתעוררות בבוקר, עייפות במהלך היום ותלות רבה בהוריהם במהלך הלילה. הפרעות אלו קשורות לפגיעה בתפקוד היום יומי וכמו כן למצוקה הורית. אסטרטגיות הוריות לא יעילות תורמות להימשכותן ואף להתגברותן של הפרעות החרדה והפרעות השינה. עדויות מראות כי סוגי בעיות והפרעות השינה משתנים בהתאם להפרעות החרדה השונות.
*המאמר פורסם במלואו באתר פסיכולוגיה עברית:
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):